לפניי תביעה שעניינה חוזה לעריכת והפצת ספרי לימוד.
רקע כללי ועובדות מוסכמות -
1. התובע, מר עידו מרבך (להלן: "
התובע"), מהנדס חשמל בהשכלתו, עוסק זה שנים בכתיבת ספרי לימוד והכנה לבחינות הבגרות במתמטיקה ופיזיקה. הנתבעת מס' 1, רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ ומנהלה, מר עמוס בהט (להלן: "
הנתבעת" ו-"
הנתבע" בהתאמה, וביחד "
הנתבעים") עוסקים בהוצאה לאור, שיווק ומכירה של ספרי לימוד לרבות ספרי הכנה לבחינות הבגרות.
2. אין מחלוקת כי במהלך השנים 2005 עד 2010 התקיימו קשרים עסקיים בין התובע לבין הנתבעת, כאשר התובע עדכן בכל שנה עבור הנתבעת ספרי לימוד המכונים "ספרי מיקוד" להכנה לבגרות במתמטיקה, ספרים בהם עשו שימוש התלמידים בהתאם לשיטת הלימוד הנוהגת באותה העת. החל משנת 2010, בוטלה על ידי משרד החינוך שיטת המיקוד והנתבעת החלה להוציא לאור ספרים חדשים, המכונים ספרי "פוקוס", המשמשים כספרי לימוד, תרגול והכנה כלליים לבחינות הבגרות (להלן: "
ספרי פוקוס"). אלו הספרים בהם עסקינן בתביעה זו.
3. מוסכם כי בחודש מרץ 2011 נחתם חוזה בין הנתבעת לבין התובע (להלן: "
החוזה") בכל הנוגע לספר פוקוס במתמטיקה שמתייחס לשאלון מספר 806 (להלן: "
ספר 806" או "
הספר"). "שאלון 806" הינו הכינוי לבחינה אותה עוברים התלמידים שלומדים 5 יחידות לימוד במתמטיקה. קיים בנוסף "שאלון 804" לגביו נבחנים תלמידים שלומדים 4 יחידות לימוד.
4. בחוזה הוסכם כי הנתבעת תוציא לאור ותפיץ את ספר 806 והוסכם מה תהא התמורה שיקבל התובע מאת הנתבעת (15,000 ש"ח לאחר הוצאת הספר לאור (סעיף 14.1 לחוזה) וכן 15% ממחיר המכירה של כל ספר אשר יימכר (סעיף 16.1.1)). עוד הותנה בחוזה כי זכויות היוצרים לגבי הספר יהיו של הנתבעת ושל התובע במשותף (50% כל אחד - סעיף 3.2), וכי התובע לא יוכל להפיץ את הספר שלא באמצעות הנתבעת (סעיף 3.9). סעיף אחרון רלבנטי קובע כי על הנתבעת (המוגדרת בחוזה בכינוי "המו"ל") לעשות כל שביכולתה כדי לשווק את הספר, לרבות באמצעות "שימוש בכל הידע, הניסיון והכלים הנתונים בידיו, לשיווק, קידום מכירות והפצת הספר במערכת החינוך בארץ" (סעיף 12.1).
5. לאחר חתימת החוזה, פעלו שני הצדדים מכוחו במשך תקופה מסוימת.
6. ביום 1.5.2012 (שנה וחודשיים אחרי חתימת החוזה) פנה התובע, באמצעות בא כוחו, במכתב רשום אל הנתבעת, וטען שהיא הפרה את החוזה עמו, ועל כן הוא מודיע על ביטול החוזה (להלן: "
מכתב הביטול"). עוד דרש התובע במכתבו כי יושבו לו זכויותיו לגבי הספר, וכי הנתבעת תשלם לו פיצויים בכל הנוגע להפרה הנטענת. הנתבעת השיבה במכתב מיום 9.5.2012 (להלן: "
מכתב התשובה") ובמסגרתו דחתה את כלל טענותיו של התובע.
טענות הצדדים -
7.
התובע טוען כי הנתבעת הפרה את החוזה בכך שלא העבירה לידיו את כל התמלוגים המגיעים לו וכי הפרה את חובתה להפיץ את הספרים ולשווקם. לטעמו הנתבעת לא עשתה דבר על מנת להפיץ את הספר וזאת בניגוד להתחייבויותיה בסעיף 12.1 אשר צוטט מעלה. עוד טוען התובע כי למרות שהחוזה נחתם רק בנוגע לספר 806, הרי שבפועל היתה הסכמה בין הצדדים לגבי כך שהוא יחול גם לגבי ספר פוקוס נוסף שכתב התובע לגבי שאלון 804 (להלן: "
ספר 804"), וכי לא שולמו לו חלק מהתשלומים אשר הגיעו לו בגין ספר זה. באשר לנתבע נטען (בסעיף 16 לכתב התביעה) כי הנתבע חייב אף הוא אישית לפצות את התובע בהיותו מנהל הנתבעת ובשל שפעל בחוסר תום לב ועוול כלפי התובע בעוולת גרם הפרת חוזה ועוולת הרשלנות.
8. התובע מסביר בכתב התביעה מהו החוסר לגבי התשלום שקיבל בגין הכנת ספר 804 ועותר לתשלום פיצוי בגין התמלוגים שהיה יכול לקבל בגין שני הספרים (ספר 804 וספר 806) לו היתה הנתבעת פועלת בהתאם להתחייבויותיה בכל הנוגע למאמצי השיווק וכן פיצוי בגין פגיעה במוניטין העסקי שלו. עוד ביקש התובע בכתב התביעה שיינתן צו הצהרתי לגבי כך שמלוא זכויות היוצרים בשני הספרים שייכות לו בלבד וכי אין הוא חייב ליתן לנתבעת זכות סירוב ראשונה באשר להפצתם בעתיד. התובע העמיד את התביעה על סך 295,000 ש"ח לצרכי אגרה.
9. במהלך ניהול התיק, בהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה מלוא זכויות היוצרים בשני הספרים יושבו לתובע, במובן שאין עוד תוקף לתניה החוזית בכל הנוגע לכך שזכויות היוצרים שייכות לשני הצדדים בחלקים שווים ואף אין תוקף לתניה לגבי מתן זכות סירוב ראשונה לנתבעת לגבי הפצת הספרים או לגבי כל ספר אחר אשר יחבר התובע בעתיד. לכן, מתייתר הצורך לדון בדרישת התובע למתן סעד הצהרתי ויש לדון רק בסעדים הכספיים.
10.
הנתבעים בכתב הגנתם הכחישו את מכלול טענותיו של התובע. הנתבעים טענו כי פעלו על פי הוראות החוזה ורוח החוזה, ועשו מאמצים לשיווק הספרים כמקובל וכנהוג. עוד טוענים הנתבעים כי מלוא התמורה הכספית שולמה לתובע. הנתבעים מכחישים כי החוזה חל גם לגבי ספר 804, וטוענים כי ההסדר הכספי לגבי ספר 804 היה שונה מההסדר לגבי ספר 806, ולכן יש לדחות את טענת התובע לגבי כך כי לא שולמו לו כל הכספים לגבי ספר 804. עוד טוענים הנתבעים כי התובע לא הוכיח את נזקיו וכי הערכותיו לגבי התמלוגים שהוא יכול היה לקבל אינן מבוססות, כמו גם טענתו לגבי הפגיעה במוניטין. עוד נטען כי יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע באופן אישי, בהעדר עילה.
מסכת הראיות -
11. לפניי העידו הגב' שרה רוט, אשת טלמרקטינג ומכירות אצל הנתבעת (להלן: "
רוט"), אשר העידה בחקירה ראשית; התובע, לגבי תצהירו
ת/1
; הנתבע לגבי תצהירו
נ/2
; ומר רפי גורדון, אחראי מערך השיווק אצל הנתבעת (להלן: "
גורדון"), לגבי תצהירו
נ/3
. כן הוגשו מסמכים ומוצגים נוספים, לרבות תמליל שיחות, תכתובות ופרסומים שיווקיים של הנתבעת וכיו"ב.
דיון והכרעה -
12. לאחר ששקלתי את התשתית הראייתית ואת טענות הצדדים, מסקנתי היא כי
דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה הקטן, וזאת מחמת הנימוקים המצטברים שיפורטו להלן.
ההסכמה החוזית לגבי ספר 804 בנושא עלות ההקלדה-
13. אזכיר, כי על פי החוזה התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 15,000 ש"ח + מע"מ בגין "החזר עלויות הקלדת החומר" (סעיף 14.1 לחוזה, להלן: "
החזר ההקלדה"), וכן תמלוגים בגובה 15% ממחיר המכירה של הספר, כהגדרתו בחוזה (להלן: "
התמלוגים"). עוד אזכיר, כי בכל הנוגע לספר 804 לא קיים בנמצא חוזה חתום. אציין, כי התובע התייחס להחזר ההקלדה במונח "סכום חד פעמי" (סעיף 6 לכתב התביעה), ורמז כי מדובר היה על "דמי קדימה", אך לשיטתי מנוסח החוזה עולה כי התשלום האמור אכן נועד לכסות את העלויות הראשוניות של הכנת הספר להדפסה (גרפיקה, שרטוטים, הדפסה וכהנה הכנות טכניות), ובהקשר זה אני מקבלת את טענת הנתבעת כי לא מדובר במקדמה על חשבון או בנוסף לתמלוגים, אלא בתשלום שמהותו החזר הוצאות ההקלדה והעריכה.